grateful-55-craniosacral-therapy.jpg

השראת לידה

דנה, רציתי לכתוב לך ולספר על הטיפולים שהענקת לי ולע. מנקודת מבטי.

הייתי בשבוע 40 ועוד יומיים, כבדה, עייפה ומותשת. הרגשתי שהלידה לא תגיע לעולם, דאגתי לתינוקת שלי וכל הגוף שלי כאב ודאב. נפגשנו לטיפול בערב, בצל האזעקות. הטיפול הדהים והפתיע אותי בעוצמתו.

 

הוא היה מרגיע ומאזן, הרגשתי במהלכו שהגוף נרגע ונעשה קליל יותר, והתינוקת שלי רקדה בבטן במהלכו והגיבה למגע שלך.

אחרי הטיפול ספרת לי מה הרגשת ואמרת שיש עוד זמן עד הלידה ושאת הזמן הזה כדאי לנצל כדי לחזק את התינוקת ואת הבטחון שלה לצאת לעולם, ולחזק את הקשר ביננו לקראת הלידה - לגרום לה להרגיש ששתינו ביחד בסיפור הזה. בנוסף אמרת שיש תחושה חזקה שהגוף יודע מה לעשות ושהלידה תהיה מדהימה...

ביומיים הבאים דברתי הרבה אל התינוקת שלי, חשבתי עליה וניסיתי לחזק אותה ואותי לקראת הלידה. בכל פעם שדאגתי לה בקשתי ממנה לזוז קצת, כדי שאדע שהיא מרגישה טוב, והיא תמיד הגיבה. הגוף הרגיש נינוח ורגוע יותר, קל יותר על אף ההריון המתקדם. כאבי שרירים שסבלתי מהם הוקלו ובאופן כללי הרגשתי רפויה יותר.

כעבור יומיים נפגשנו שוב לטיפול נוסף. הטיפול הזה היה שונה מאוד. הוא היה פחות נינוח והרגשתי הרבה זרמים בגוף, בייחוד לכיוון הרגליים. אחרי הטיפול אמרת שהרגשת שהלידה קרובה יותר ושהתינוקת זקוקה להכוונה מסויימת ושניסית להראות לה את הכיוון ולחזק אותה. אחרי הטיפול הרגשתי רגועה וחזקה ומוכנה יותר למה שתביא איתה הלידה. הציפיה ללידה השתחררה והגוף הרגיש טוב.


למחרת בערב התחילו צירים. בהתחלה עדינים ולא ברורים אך מהר מאוד הם הפכו לסדירים ואינטנסיביים. תוך פחות משעה מהרגע בו התחילו ילדתי את ע. בלידה מהירה, כמעט ללא כאבים וללא לחיצות, ע. נבעה החוצה בצורה מושלמת והיתה בריאה וערנית. הלידה היתה מדהימה כמו שצפית, ואכן החוויה החזקה ביותר שלי היתה שהגוף ידע מה לעשות בעצמו וכל מה שהייתי צריכה לעשות היה לא להפריע לו.

כשע. היתה בת שבוע נפגשנו לטיפול נוסף, הפעם לע., שהתקשתה ביניקה. טפלת בה בסבלנות רבה ושחררת את מה שהרגשת שאינו מאוזן. ניסית לעשות זאת במגוון תנוחות- על כדור, תוך כדי הנקה - עד שנרגעה, והכל כדי שתהיה רגועה והטיפול יהיה מיטבי.

אז רציתי להודות שוב- על הטיפולים המחזקים לפני הלידה ועל הדרך בה עזרת לגוף להרגע ופשוט לעבוד ועל הטיפול המסור בע. אחרי הלידה. אין כמוך ואין כמו המגע המרפא שאת מביאה איתך לטיפולים, לצד הקשבה ודיוק."

 

(מ. , השראת לידה וטיפול בתינוקת לאחר לידה)

קרא עוד...

תינוקת עם חשד לריפלוקס

הגעתי אל דנה עם תינוקת בת 3 חודשים שסבלה מאוד מכאבי בטן, גזים, פליטות ועם חשד משמעותי לרפלוקס. כמו כן הייתה בוכה הרבה לאורך שעות היום וסירבה לשכב על הגב ועל הבטן. בתור אחת שלא מכירה טיפולים אלטרנטיביים, הייתי מופתעת מההמלצות הרבות על הטיפול הקרניו סאקרלי ועל דנה בפרט. להפתעתי ולשמחתי הרבה כל התופעות הללו מהן סבלה התינוקת במשך 3 חודשים (!) נעלמו כלא היו לאחר 2 טיפולים בלבד. בזכות האבחון של דנה שהבינה מייד כי ישנה רגישות למזון ובזכות הטיפולים חיינו השתנו מהקצה אל הקצה.

(יפית סביניק, כאבי בטן, גזים וחשד לריפלוקס) 

קרא עוד...

החשיבות של רקמת הפאשיה בטיפול קרניוסקרל

 

פאשיה היא רקמת חיבור בגוף, העוטפת את איברי הגוף כמו יריעה גדולה. היא עשויה מסיבים של קולאגן בצפיפות משתנה. הסיבים קשיחים אך גמישים ויכולים לשאת מתח ומשקל. הם מסוככים ומגנים על אברים ושרירים, ומחברים ביניהם כמו רשת ענקית. הפאשיה מגיעה לכל איבר ואיבר בגוף ומאפשרת מערכת של חלוקת מתחים, יציבות ותקשורת. מרחב היריעה של הפאשיה הוא עצום, הפאשיה מגיעה לכל השרירים, עצמות, עצבים, כלי דם, כל האיברים הפנימיים כולל עמוד השדרה והמוח.

 

 

עד לאחרונה לא הבינו את החשיבות של הפאשיה ברפואה המערבית, היא הייתה מבחינת הרופאים ״אריזה״ מיותרת. לאט לאט המגמה הזו משתנה ומתחילים להבין את החשיבות שלה. לאחרונה הבינו שזו רקמה חשובה לאין שיעור, היא תחושתית מאוד ועוזרת בהבנת המרחב על ידי הגוף. הפאשיה היא רווית נוזלים, וכך היא מתפקדת במלואה. פאשיה נוזלית מאפשרת החלקה של איברים זה על גבי זה ומונעת פציעה או חבלה ויש לה תפקיד חשוב בשמירה על איברי גוף.

 

כיום יודעים שהפאשיה היא בין האיברים התחושתיים העשירים ביותר שיש לנו בגוף, פי 6 יותר מקצוות העצבים שנמצאים לנו בשרירים, ייתכן אפילו שיש בה תחושה גדולה יותר מאשר שיש ברשתית העין, שנחשבה עד היום האיבר הרגיש ביותר בגוף האדם. הפאשיה מרושתת בצפיפות ומכילה קולטנים עצביים רבים שנקראים מכנו-רצפטורים. קולטנים אלה מזהים תנודות קלות ברשת הפאשיה, כמו הפרשי לחצים ומתחים או אפילו זרימת דם בנימים. קולטנים נוספים שקיימים בפאשיה נקראים פרו-פריוספטיב והם אחראיים על תחושת המרחב הפנימית שלנו. המשוב של קולטנים אלה מספקים לגוף מידע חשוב על מיקומו במרחב.

 

עד לא מזמן נהוג היה לחשוב שהתקשורת של מערכת העצבים עם הגוף מבוססת סיגנלים בין תאי עצב בלבד. היום יודעים כי קיימת גם תקשורת בתוך רקמת הפאשיה שמדברת עם מערכת העצבים. התקשורת הפאשיאלית היא אחרת ומבוססת על גלים, תנודות ואנרגיה. המטריקס החי של הפאשיה The living matrix  מגיע לכל תא ותא בגוף, והתקשורת בו מהירה יותר מתקשורת עצבית. המטריקס יכול להכיל בתוכו אנרגיה, מידע ואפילו טראומה פיזית. אם יש מחסום ברקמת הפאשיה יכולה להגרם חסימה של מעבר מידע ותקשורת, כמו גם תחושת כאב. חשיבות הטיפול במחסומים ומתחים בפאשיה היא גדולה.

 

 

בטיפול קרניוסקרל עובדים בעיקר עם רקמת הפאשיה. הגלים של מערכת העצבים איתם עובדים בטיפול עוברים דרך תווך נוזלי וחושפים את המצב העדין של הרקמה. מטפל מיומן יודע לזהות את המצב של רקמת הפאשיה - מידת התנועתיות והמתח ברקמה יכולים לספר הרבה על המצב הפנימי של הרקמות. בדרך מאד עדינה אפשר לעזור לרקמת הפאשיה לשחרר את המתח שהצטבר בה ולהחזיר את הרקמה למצב מתפקד ופעיל. מכיוון שהפאשיה היא יריעה שעוטפת את כל הגוף, טיפול באזור אחד יכול להשפיע ישירות על אזור אחר, וכל הגוף יעבור התארגנות מחדש. 


לפאשיה יש חשיבות מבנית ומרחבית רבה בגוף באופן שאנחנו רק מתחילים להבין. זה שינוי מחשבתי מאד גדול מתמונה שלפיה השלד הוא מה שמאפשר את היציבה, לתמונה שבה הפאשיה ורקמות החיבור הן מרכזיות אולי אף יותר בהבנת המבנה והיציבה של הגוף. הפאשיה היא גם זו שמאפשרת לנו להקשיב לתנועות ותנודות עדינות בגוף כולו מתוך מגע ממקום אחד בלבד. טיפול פאשיאלי הוא טיפול שהולך וצובר תאוצה בעולם, ולטיפול קרניוסקרל יש מקום מאד מרכזי בעבודה עם הפאשיה.

 

 

הטיפול מתאים למגוון רחב מאד של מצבים - כל מה שקשור ביציבה, כאבי גב ומפרקים, מיגרנות וכאבי ראש, סחרחורות, שיקום לאחר ניתוח, טינטון, לחץ בראש ובעינים, כאב נוירופתי, נימולים בגוף, קשיי נשימה ואסתמה, מחלת קרוהן וריפלוקס, מחלת CP, ALS ופיברומיאלגיה. אצל תינוקות השחרור הפאשיאלי הוא מהיר ויעיל ויכול לעזור במצבים של א-סימטריה של הגוף, טורטיקוליס, ריפלוקס וכל מה שקשור במערכת העיכול והקלה על כאבי גזים.